פוליסת ביטוח חובה מגדירה את פרטי המבוטח ופרטי הזיהוי של הרכב, את תקופת הביטוח ואת שיעור הפרמיה לתשלום. מעבר לאלו, מגדירים תנאי הפוליסה שני עניינים עיקריים: האחד- מי רשאי לנהוג ברכב; השני- מהם השימושים המותרים ברכב, שעליהם חל הכיסוי הביטוחי.
בפסק דין דולב חברה לביטוח בע"מ נ' סיגלית קדוש נקבע, כי: על המבטח חובות מיוחדות כלפי המבוטח, חובת אמון, תום לב, גילוי, והבלטה מיוחדת של הגבלות על הכיסוי הביטוחי. ההגינות הבסיסית ביחסי מבטח ומבוטח ובמיוחד בתחום ביטוח חובה בתאונות דרכים, מחייבת כי יהיה גילוי מלא וברור של אותן תניות פטור המגבילות את הכיסוי הביטוחי. נהג הרוכש פוליסת ביטוח סובר לתומו כי הוא מקבל כיסוי מלא לנזק שיגרם לו בתאונת דרכים. הוא אינו מעלה בדעתו שהכיסוי שהוא מקבל הוא חלקי בלבד.
גם במקרה שחברת הביטוח תטען טענת אי גילוי תאונה קורקינט חשמלי – בעל הפוליסה צריך היה לגלות לחברת הביטוח את גיל הנהג הנוהג ברכב, טענה זו לא תתקבל, כיוון שס' 15 בפקודה אומר שאין כל תוקף לתנייה בפוליסת ביטוח חובה הנוגעת לגיל הנהג, הרי שאין תוקף לתנייה כזו כלפי צד ג', גם אם הייתה תנייה ברורה וחד משמעית כזו בפוליסה ואין כל תחולה לסעיפים 6 ו- 7 בחוק חוזה הביטוח, גם אם הייתה מוכחת הפרת חובת גילוי בכוונת מרמה.
המחבר שמואל מורד אומר באותו עניין – 'המחוקק צמצם את חופש ההתנאה בענף ביטוח ייחודי זה, בכך שמנה בפקודת הביטוח הגבלות ותנאים אסורים…תנאים אלה בטלים מראש, ואם הותנו – כאילו לא הותנו…וגם אם הוכח כי המבוטח, או הנוהג ברשותו, הפרו אותם ביודעין…'
יחד עם זאת, נשמעו בפסיקת בתי המשפט גם קולות הטוענים, כי במקרים בהם נהג ברכב נהג צעיר יותר מאשר הגיל המינימלי אשר נקבע בפוליסה, אין ליתן כיסוי ביטוחי וזאת בשל העובדה שביטוח המגביל את גיל הנהג הוא זול יותר ומתן פיצוי למרות הפרת התניות הקבועות בו, מגיעה כדי מרמה ולמעשה מרוקנת מתוכן את התניות הנ"ל.
